בן יוסף וג'ולייט. נולד ביום ט"ז בטבת תש"ז (8.1.1947) בקהיר, בירת-מצרים. בהיותו בגיל צעיר עלה עם משפחתו לארץ. תחילה למד אריה בבית-הספר היסודי "קוממיות" אשר בבני-ברק ולאחר-מכן המשיך בבית-ספר מקצועי במקום. כאשר הגיע לגיל בית-הספר התיכון הצטרף לסניף בני-ברק של תנועת "הנוער העובד" ובהיותו נער אוהב-חברה-וחיים השתתף מתוך התלהבות מרובה בטיולי-חבריו ובמסעותיהם ואף בימי-העבודה הקיבוציים; ביחוד הצטיין במסעות קשים אשר בהם עודד את חבריו ונסך בהם רוח להמשיך לצעוד על-אף עייפותם ותשישותם. גם בפעולות גדנ"ע היה מצטיין בהשתתפו בתחרויות-קליעה וזכה לאותות שונים. עבר קורס מ"כ של הגדנ"ע וסיים אותו כחניך מצטיין. נטה לספורט והשתייך ל"המכבי הצעיר" ברמת-גן. לקח חלק במירוץ הלפיד מתל-חי וגם צעד בראש חבריו במצעד השנתי ביום תל-חי. אך אריה לא הסתפק בפעולותיו בתנועה ובגדנ"ע וגם הצטרף ל"הפועל" של בני-ברק והיה בנבחרת הכדורסל של ארגון זה; הוא הביא לארגונו נצחונות לא מעטים בהיחשבו לאחד מעמודי-התווך שלו. כן אהב את הים והיה נוהג לרדת אליו עם חבריו כשהוא רכוב על אופניים - ופעם נזדמן לשם בשעה שתשע נערות, אשר רחצו בחוף שרתון בתל-אביב, טבעו והוא הצליח להציל שלוש מהן עוד לפני שבאה עזרת המצילים והמשטרה. גילה כשרון לציור, לעבודת-קרמיקה ולגילוף בעץ (ובעזבונו נמצאות כמה מעבודותיו האמנותיות). בפברואר 1965 גויס לצה"ל והתנדב לחיל-הצנחנים, אשר בו שירת עד יומו האחרון. הוא אהב את מדי-הצנחן והיה גאה לצעוד בהם ביום הצנחן בשנת 1965 ברמת-גן. מן הראוי לציין, כי שירותו בצבא לא ניתק אותו מחבריו-לתנועה, כי בחופשותיו היה נוהג לבקרם ואף השתתף בפעולותיהם. אמר להצטרף לגרעין שהקימו לאחר שישתחרר משירותו הצבאי, אך לא זכה לכך, כי הוא לא הספיק לשרת אלא משהו למעלה משנה אחת: בשעת מילוי תפקידו, ביום י"ד באדר תשכ"ו (6.3.1966), בנהגו קומנדקר צבאי על-ידי עין-יהב, נפל - והוא אז בן י"ט בלבד. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו.